כל שבוע קורה לך משהו חדש בבטן.

השליה, תפקידה ולידתה

במהלך ההריון מספקת השליה לעובר חמצן וחומרים מזינים ומסלקת חומרי פסולת מדמו. היכן היא ממוקמת? מה ההבדל בין שליה קדמית לשליה אחורית? אילו גורמים יכולים להשפיע על תפקודה ומה קורה איתה כשהתינוק יוצא לאוויר העולם? המשיכי לקרוא כדי להבין מה תפקידה ומדוע כה גדולה חשיבותה.
זמן קריאה:
10 דקות
שיתוף כתבה ב:

תוכן הכתבה:

תפקיד השיליה

השיליה היא אחד האיברים המופלאים בטבע, היא נוצרת ביחד עם העובר כאשר לאחר ההפריה התא המופרה מתחיל להתחלק ונוצר כדור תאים בשם בלסטוציסט. הכדורון הזה עושה את דרכו במורד החצוצרות אל הרחם ושם משתרש במקום אליו הגיע ברירית הרחם, אשר בשלב זה עשירה בכלי דם ורקמה שנוצרה שם כדי לקלוט הריון (כפי שהגוף עושה מדי חודש ולאחר מכן זהו החומר שנפלט עם הגעת הווסת במידה ולא נקלט הריון).

מיד לאחר ההשתרשות (שעלולה להיות מלווה בדימום קליל ולפעמים מטעה לחשוב שהתחיל המחזור), מתחלק הבלסטוציסט לשני חלקים עיקריים: החלק ממנו ייווצר העובר והחלק ממנו תיווצר השיליה. למעשה השיליה מיוצרת וגדלה במהירות על ידי התאים שנוצרו בהפריה וכלי הדם שלה מתחברים לדפנות הרחם וגורמים לכלי הדם של האם להתחבר אליהם.

כאמור, השיליה נוצרת מהמטען הגנטי של העובר ובלעדיה אין לו חיים. לפיכך, השיליה חשובה ביותר בשלב זה של ההריון והתפתחותה תשפיע בצורה דרמטית על התפתחות העובר, שכן תפקוד לא טוב שלה יפגע בהתפתחותו ובבריאותו.

מבנה השיליה

השיליה מכילה מספר מבנים מרכזיים:  חלק של רקמה עשירה בכלי דם המחוברת באלפי נימים לרירית  בדופן הרחם, חבל הטבור שנוצר ואשר מכיל בדרך כלל שני ורידים ועורק אחד ומחובר מצד אחד לשיליה ומהצד השני לבטן העובר, ושק הריון שבנוי משכבה מאד דקה ושקופה אך חזקה להפליא המכילה בתוכה את העובר עם חבל הטבור והקשר שלו לחיים ולאמא.

תמונת עובר ושיליה בשבוע 15 להריון
עובר ושיליה שבוע 15 להריון

מיקום השיליה

המקום בו משתרשת השיליה הוא חשוב ביותר להמשך ההריון. בניגוד להיגיון, קרקעית הרחם, הפונדוס, היא למעשה החלק העליון שלו ואילו החלק הצר למטה הוא החיבור לצוואר הרחם. השיליה יכולה להשתרש בכל מקום אליו היא מגיעה ולכן תשמעו את הביטויים "שליה קדמית" או "שליה אחורית" וזה פשוט התיאור של מיקום השיליה. ההבדל העיקרי בין מיקומי השיליות היא שעם שיליה קדמית, קשה יותר לאם להרגיש תנועות עובר והרבה פעמים נשים מודאגות שואלות אותי איך יוכלו להרגיש את העובר גם עם שיליה קדמית. התשובה היא שקודם כל, הן ירגישו יותר מאוחר במידה משמעותית מאשר נשים עם שילייה אחורית אבל עם התקדמות ההריון, אם האישה תשכב בשקט וממש תתרכז בגופה, היא כבר תוכל להרגיש, אבל יותר בקלילות ופחות בעיטות ובליטות כפי שיכולות להיות בהריון עם שיליה קדמית.
הבעיה העיקרית במיקום השיליה היא אם היא נמוכה, או שילית פתח. כאן אני מבקשת להסביר, כי אין צורך להיבהל אם בתחילת ההריון השיליה מאובחנת כ"נמוכה".  ואני אסביר:
תדמיינו את הרחם כמו בלון שמנופח רק מעט.  דמיינו שאתן מציירות נקודה בחלק התחתון של הבלון (לא ב"צוואר" שלו אבל בנקודה נמוכה).  אח"כ דמיינו שאתן מנפחות את הבלון והוא הולך ומתנפח והנקודה עולה למעלה ככל שאתן מנפחות. כך שאבחנה של שיליה נמוכה בתחילת ההריון אין משמעותה כי זה ימשיך ככה וסביר שהיא תעלה ביחד עם גדילת הרחם והתרחבותו.
אבל, אם השיליה נשארת מאד נמוכה ובוודאי אם היא שיליית פתח, הרי שאז אין ברירה ואי אפשר ללדת בלידה טבעית ולכן יקבעו לאשה תור לקיסרי מתוכנן.  הסיבה היא שעם שיליה נמוכה יש סיכון לפגיעה של העובר בשיליה תוך כדי לידה וכמובן, עם שילית פתח היא חוסמת את המעבר ובכל אחד מהמקרים הללו יש חסימה וכמובן סיכון לדימום כבד.  אבל שוב, אבחנה של שיליה נמוכה בתחילת ההריון יכולה בהרבה מאד מקרים להשתנות והשיליה תעלה עם התקדמות ההריון.

השיליה כמסנן משוכלל

השיליה היא איבר מופלא, התומך בעובר במשך 40 שבועות של הריון.  היא עושה עבורו הכל מזינה, מעבירה חמצן, מספקת חומרי בניה לגופו, מסלקת את תוצרי הלוואי שלו ומסננת אותם כפילטר משוכלל וכמובן משמשת חוצץ בינו לבין זיהומים שונים.  השיליה יודעת אילו חיידקים לסנן אבל גם איזה נוגדנים להעביר אליו מהחיסונים ומערכת החיסון של האם.  זה פשוט מפעל מופלא של איבר שעושה עבודה של אינקובטור, ריאות, דיאליזה ועוד  ועוד ופשוט מחזיק את העובר בחיים וגם שומר על בריאותו בהריון וגם לאחר הלידה.   מעט מאד זיהומים ידועים שעוברים מהאם לעובר כלומר "עוברים שיליה",אחד מהם הוא נגיף הזיקה, שלמזלנו אינו נמצא באזורנו והוא מאד נדיר.  אחת העובדות הקשורות למצב הנוכחי הוא שכל הבדיקות הוכיחו שברוב המוחלט של המקרים, נגיף הקורונה איננו עובר שיליה וגם נשים חולות קורונה יולדות תינוקות בריאים (אם ייבדקו בקורונה בהמשך זה סיפור אחר, אבל השיליה עוצרת את הנגיף מלעבור מהאם לעובר).

השיליה ותיפקודה הם קריטיים לאורך כל תקופת ההריון.  אם עובר איננו מתפתח היטב, הרי הרופא המטפל ישלח אותך לבדיקת דופלר שמטרתה לראות את זרימת הדם בין השיליה לעובר.  אם העובר איננו מקבל מספיק דם הרי הוא גם לא מקבל חמצן, מזון וחומרי בניה לגופו שכולם מגיעים מהשילייה. יש מצב הנקרא איי.יו.ג'י.אר שפירושו חוסר שגשוג ברחם.  יש מצבים שבהם תיפקוד השיליה ממש נמוך עד כדי כך שהרופאים מחליטים ליילד, אפילו ממש מוקדם כי יש מקרים נדירים בהם פשוט עדיף לעובר להיות באינקובטור ובטיפול נמרץ יילודים מאשר ברחם כאשר השיליה פשוט לא מספקת לו את הדרוש לו.  אבל אלו מקרים די נדירים.

היפרדות שיליה

במהלך ההריון עלול להתרחש תהליך הנקרא "היפרדות  שיליה".  זה לא דבר נפוץ, אך קיים ולכן יש חשיבות מרובה בהכרת התסמינים והגעה מיידית למיון יולדות.  במקרה שהשיליה מתחילה להיפרד מקיר הרחם, מתחיל דימום.  זה יכול לקרות בכל שלב משלבי ההריון ככל שזה מאוחר יותר יש כמובן סיכוי גדול יותר להציל את העובר.  לכן בכל מקרה של דימום טרי בהריון יש להזמין אמבולנס ולהגיע מיידית למיון יולדות.  גם אם הדימום לא כבד יתכן ומדובר בהיפרדות חלקית של השיליה.  במצב כזה יאשפזו במחלקה להריון בסיכון גבוה וינסו למשוך את ההריון, כמובן אם מדובר בחודשים מוקדמים.  בחודשים מתקדמים יעדיפו ליילד ולרוב, עם חשד להיפרדות גדולה או חלילה מלאה יחישו את היולדת לקיסרי חירום מיידי להצלת העובר.
לפעמים יש זמן לאולטרסאונד ואם ההיפרדות חלקית והעובר בסדר ינסו ליילד בחדר לידה בליווי רופאים בכירים אבל לרוב לא יקחו סיכון ואם הדימום כבד ינתחו מיד.
לכן, כל דימום טרי בהריון של יותר מכמה טיפות מחייב הזמנת אמבולנס והגעה מידית למיון יולדות.

תמונת עובר בשבוע 18 להריון
עובר ושיליה בשבוע 18 להריון

אורך חיי השיליה

לשיליה יש גם אורך חיים מסויים. לקראת סוף ההריון השיליה מתחילה "להזדקן". היא אמורה לפעול במלוא הכושר בערך 40 שבועות אבל אם האשה איננה יולדת, אחת הדאגות שלעתים מובילה לזירוז היא ירידה בתיפקוד השיליה דבר שמציב, כמובן, סכנה לעובר.  כאשר השיליה מזדקנת היא מתחילה לייצר אבנית כי פשוט היא כבר לא מסננת מספיק טוב את תוצרי העובר ואלו מתגבשים בה ועליה, קצת כמו אבנים בכליות או במרה.  בדרך כלל אלו גבישונים קטנטנים שדומים לאבן שן וכאשר שיליה יוצאת והיא נראית מחוספסת עם נקודות לבנבנות זעירות (ובמגע אפשר להרגיש את החיספוס!) הרי שסימן שטוב שהעובר הזה בחוץ. את האבנית הזו אפשר לזהות בקלות באולטרסאונד וזו אחת הסיבות שאם רופא מזהה את זה הוא ימליץ על זירוז כלשהו.  לפעמים לפי השיליה, המיילדת יכולה  להגיד שתאריך ההריון לא ממש מדוייק לדוגמא: אם בשבוע 41 פלוס 3 השיליה חלקה לחלוטין, יתכן וההריון צעיר יותר ממה שחשבו.  ואם ההריון ב-39 שבועות פלוס 5 והשיליה מסויידת מאד סביר שההריון יותר מתקדם. אותו הדבר לגבי הוורניקס, החומר הלבן המכסה את העובר: עובר ללא וורניקס הוא עובר בשל יותר ועובר מכוסה בוורניקס כנראה יותר צעיר גם אם נולד במועד או קצת אחריו אבל זה לא ממש משנה כל עוד הלידה עברה בשלום והתינוק בריא..

לידת השיליה

בגלל החשיבות הגדולה של נושא זה לידת השיליה נחשבת לשלב נפרד בלידה.  השלב הראשון הוא רוב הלידה מהשלב הלטנטי עד לפתיחה מלאה השלב השני הוא שלב המעבר פתיחה מלאה ולידת התינוק והשלב השלישי הוא לידת השיליה.

מיד לאחר הלידה, השיליה מתחילה להיפרד מקיר הרחם. במאמר נפרד פה בפורטל יולדת, כתבתי על חשיבות השהיית ניתוק חבל הטבור, אך לאחר ניתוק החבל ולא משנה באיזה שלב זה נעשה, הרחם ממשיך להתכווץ.  בשלב זה הצירים די קלים, בייחוד לאחר צירי הלחץ והלידה עצמה ומכיון שברוב המקרים האישה נרגשת ומאושרת ומוצפת הורמונים, היא בקושי תרגיש את הצירים הללו, בעיקר אם הבייבי מונח עליה והיא מנשקת, מריחה ומתפעלת.  בזמן כזה הצירים של דחיפת השיליה הם ממש בקטנה..

כאמור, השיליה נפרדת מקיר הרחם כתוצאה מההתכווצויות וגם מכיוון שעם לידת התינוק, הרחם מקטין את נפחו בבת אחת וגם זה גורם לשיליה להיפרד ממנו. המיילדת תמתין ומדי פעם תנסה למשוך את חלק חבל הטבור המחובר לשיליה בתוכך. אם החבל חוזר מעט פנימה אחרי המשיכה הקלה המיילדת תעזוב אותו ותיתן לשיליה להמשיך להיפרד. אסור למשוך בכוח והמיילדת לא תעשה זאת. אם היא מושכת בעדינות ומרגישה שהשיליה "באה" היא תמשיך למשוך בעדינות מירבית עד שהשיליה מחליקה ומגיעה בכבודה ובעצמה, כולל השק וחבל הטבור שהכל מחובר אליה. לידת השיליה איננה כואבת כי זהו איבר רך מאד וכמובן שמקודם עבר שם תינוק אז הכל מורחב ופתוח והשיליה הרבה יותר קטנה ורכה מהתינוק. אז אין מה לפחד. בשלב הזה המיילדת תלחץ חזק על הרחם וברוב המקרים תבקש סליחה.. סליחה שהיא מכאיבה מעט.  פעולה זו חיונית כי כלי הדם של האם, ברחם, נשארו פתוחים בכל המקומות והנימים בהם היו מחוברים לשיליה שזה עתה נפרדה מהם. הלחיצה "מועכת" את כלי הדם הללו, גורמת לקרישת הדם בקצוות שלהם ועוצרת וחוסמת את המשך הדימום. כלי דם ברחם שלא סגורים ורחם לא מכווץ עלולים לגרום לאיבוד דם משמעותי ולכן בשלב הזה העדיפות העליונה של המיילדת זה לוודא שהרחם מכווץ וכלי הדם במקום החיבור של השיליה לקיר הרחם הפסיקו לדמם.

אם השיליה איננה יוצאת או שיצאה בחלקה הרי שיזמינו רופא לבדוק ואולי לעשות פעולה הנקראת "רביזיו" וזוהי פעולה מאד לא נעימה אך הכרחית, במהלכה מוציא הרופא את השיליה באופן ידני.  הפעולה דחופה ואין אפשרות לדחות אותה מחשש לדימום כבד. לפעמים מדובר ב"שיליה נעוצה" כלומר השיליה איננה זזה בכלל ממקומה ואז יש לצערנו צורך בפעולה בחדר הניתוח.

לאחר שהשיליה יצאה (ברוב המקרים כמובן היא יוצאת ללא בעיה) המיילדת תפרוש את אחד מהבדים שנמצאים בחבילת הלידה, תניח עליה את השיליה, כאשר החלק שהיה צמוד לקיר הרחם כלפי מעלה, תיקח שני פדים רגילים ותנגב ותפרוש את השיליה.  עם הפדים היא סופגת את הדם ואז היא יכולה לראות בבירור את שולי השיליה.  היא בודקת בקפדנות לראות אם השיליה שלמה. אם השיליה איננה שלמה, סימן שחלק כלשהו נשאר בפנים, בדרך כלל צמוד לקיר הרחם ונקרע כאשר השיליה יצאה. אפילו אם זה חלק קטן, אי אפשר להשאיר אותו בפנים מחשש לזיהום ודימום ולכן יוזמן רופא לבדוק ואם יש צורך לבצע רביזיו. לפעמים המיילדת תבקש עוד חוות דעת, ממיילדת נוספת או רופא, במידה ולא בטוח כי השיליה שלמה.

לשיליה יש צורה די גסה והשוליים שלה לא חלקים ולכן לפעמים קשה לדעת אם זה מבנה השיליה הספיציפית, או שאכן חסר חלק קטן ממנה. נדיר שהשיליה עגולה לגמרי אבל כאשר היא עגולה היא נפלאה למראה!

החלק בצד השני של השיליה הוא השק, אליו מחובר חבל הטבור ועל פני השק ניתן לראות את כלי הדם גדולים וקטנים, עבים ודקים, כולם מתחברים לחבל הטבור הנראה כעץ שתול על פלגי מים!  עץ החיים! זהו האיבר שאיפשר חיים וגדילה לתינוק שלך ויש לכבד אותו ולהודות לו.

מקובל שלא להודיע על הולדת התינוק ולהגיד "מזל טוב" עד לאחר לידת השיליה כי במקרים, אמנם לא רבים, יכול להיות סיבוך בשלב  לידת השיליה ולכן הלידה לא מסתיימת עד לאחר הכרזת המיילדת כי "השיליה שלמה!  מזל טוב!!!".

יש נשים המעוניינות לראות את השיליה ואת השק (שכבר קרוע כמובן) ולראות איך ואיפה גדל התינוק שלהן בגופן.  כמובן שמי שנרתעת מכך איננה חייבת. אבל זה דבר פשוט מופלא.

אנו מאחלים לכולכן לידות קלות בידיים מלאות וכמובן, שיליות שייצאו ויחליקו בקלות בשלמותן.

כתבות הכי נצפות בקטגוריה

חיפוש
אפליקציה של יולדת

מומלץ לגלוש באתר בכל הדפדפנים למעט אינטרנט אקספלורר

דילוג לתוכן