ארבעה אנשי חינוך ששווה להכיר

תחום החינוך בעולם השתנה רבות לאורך השנים. אם בעבר הרחוק היינו תופשים את המורה כדמות: סמכותית, חמורת סבר, שהייתה מעבירה את חומרי הלימוד. היום אנו רואים את השינוי בתפישת המחנך כמנהיג המדריך את התלמידים בתחומים רבים נוסף לחומר הלימוד. במאמר זה ננסה לגלות את התפיסות המיוחדות של פילוסופים ואנשי חינוך ברחבי העולם שהשפיעו בצורה ייחודית על תחום החינוך, על הדרך בה נלמד תואר ראשון בחינוך כיום והדרך בה חינוך נתפס בעידן הנוכחי.

ג'ון דיואי

האם המידע שאנו משננים לפני הבחינה ורושמים בבחינה עצמה העניק לנו ערך מוסף כלשהו? על פי ראיית העולם של איש החינוך והפילוסוף, לימוד העובדות בלבד אינו מספיק. דיואי האמין שהערך של הידע נובע מיכולתו של התלמיד ליישם אותו, לכן, התלמידים צריכים לרכוש את המיומנויות שיעזרו להם בחייהם כאנשים בוגרים.

דרך הלימוד של דיואי הייתה אף היא שונה. במקום להסתפק בלימוד עקרונות: ביולוגיים, כימיים ופיזיולוגיים וביצוע ניסויים כלליים במעבדה, הוא חיבר את ההתנסות של התלמידים בכיתה לתהליכים המתבצעים מדי יום. כמו: לחקור את התהליכים הפיזיים שמתרחשים, כאשר אנו מכינים חביתה לארוחת הבוקר.

יש הסוברים כי משנתו של דיואי (שהתקבל בשנת 1904 כפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק) הקדימה את זמנה. גם בעשורים לאחר מכן, לא הצליחו דיואי ואשתו להקים מוסדות לימוד בפועלו על פי שיטת החינוך הייחודית. העולם באמצע המאה-20 היה עסוק במלחמות והחינוך סבב סביב יצירת אליטה טכנולוגית שתוכל לסייע לפיתוח יכולות צבאיות מתוחכמות בזמן המלחמה הקרה בארה"ב. החינוך הפרוגרסיבי שקדם כמעט וננטש, עד שזכה לעדנה מחודשת. כיום, כאשר עקרונות החינוך שלו מיושמים בצורה חלקית וממלאים השראה את נציגי החינוך המודרני.

מריה מונטסורי

האם ראיתם פעם ילד שעדיין לא התחיל את לימודיו בבית הספר או גן החובה שמשחק לבדו במשך שעות בפעילות המרתקת אותו? כמובן. במהלך היום בבית אנו מגלים אילו פעילות מושכות יותר את הילדים – צביעה, בניית מגדל מקוביות, משחקי תפקידים ועוד. כלומר, אם אנו נותנים לילדים את ההדרכה הבסיסית הם יכולים להמשיך וללמוד בעצמם כיצד להציב קוביה אחת על השנייה ולגלות כיצד צבעים משתלבים זה עם זה על הנייר?

תפישה זו עומדת בבסיס השיטה שפיתחה: המדענית, המחנכת, הרופאה והפסיכיאטרית מריה מונטסורי בתחילת המאה ה-20. ההבנה, כי לכל ילד יש קצב התפתחות משלו. המוח של הילדים מתפתח בצורה הטובה ביותר באמצעות לימוד עצמי (אוטודידקטים) ותפקידו של המחנך להיות שם רק כאשר הילד צריך עזרה או זקוק להדרכה. כך, ככל שכישוריו מתפתחים בתחום מסוים הוא בונה את תחושת העצמאות והבטחון העצמי. כיום, אנו רואים את השיטה מיושמת בגני ילדים הפועלים על מנת להעניק לילדים את המרחב המתאים ללימוד עצמי.

תמונה מאתר pexels

אלפי קון

החוקר והסופר אלפי קון המשיך את דרכו של ומשנתו של ג'ון דיואי, תוך פרסום ביקורת חריפה על שיטת הציונים והדרך בה החינוך השמרני פועל כיום. מגזין טיים ציין כי הוא ה"מבקר הרהוט ביותר של ההתמכרות של מערכת החינוך למבקרים ולציונים".

קון אינו תומך במעמדו של המורה בכיתה כבעל הדעה היחיד, אלא, הוא מאמין שלתלמידים צריכה להיות האפשרות לבטא את דעותיהם ולהשפיע בצורה משמעותית על: תוכנית הלימודים, מבנה הכיתה, צורת ההערכה והיחס לבעיות משמעת.

תחום נוסף שניסה לפעול בו הוא – טשטוש ההבדלים החברתיים בין תלמידים המגיעים מבתים בהם הוריהם משתייכים למעמד סוציו-אקונומי גבוה; מול תלמידים המגיעים ממעמדות נמוכים יותר. שיטת הציונים, המאדירה את התלמידים המסוגלים להיעזר במורים פרטיים בזכות התקציב הגבוה יותר של הוריהם, מעמיקה את הפערים החברתיים ומקשה על תלמידים אלה להצליח בלימודים בבתי הספר ובאקדמיה.

רודולף שטיינר

גישה חינוכית נוספת, עליה נעמוד בקצרה, היא גישתו של: המדען, הפילוסוף ואיש החינוך – רודולף שטיינר, שיסד את התנועה האנתרופוסופית. מפאת קוצר היריעה לא נאריך בהסבר על הגישה הפילוסופית אל נתמקד בגישה החינוכית בגני הילדים ובתי הספר האנתרופוסופיים.

לפי גישתו של שטיינר קיים גיל נכון ללמוד כל תחום ידע ולכן תוכנית הלימודית מכוונת להשגת איזון בין ההישג האקדמי בתחום זה לגיל הילד והתפתחותו: האינטלקטואלית, הרגשית והפיזית. למשל: על מנת ללמד מחשבים (על פי גישה זו) הילדים צריכים להיות מוכנים מבחינת יכולת מוטורית: לתפעול המחשב, לדעת קריאה וכתיבה ולפתח יכולת מתמטית, מחקרית, חשיבה מושגית ואף שיפוט ערכי. לכן, תחום זה נלמד בבתי הספר האנתרופוסופיים רק בתחילת התיכון.

לסיכום, אלה רק מקצת מהאנשים שהשפיעו על תחום החינוך בעולם. חלקם פתחו שיטות ומתודות שהשתלבו בחינוך המסורתי, ואחרים הובילו לפתיחת נתיבי חינוך חלופיים (כמו הגנים האנתרופוסופיים או גני הילדים בשיטת מונטסורי). מה המשותף בין כולם? הבנת חשיבות המחנך בגילאי בית הספר וניסיון לפעול על פי הדרך, שתאפשר לכל פרט להגשים את עצמו בחייו כמבוגר.

 

תגובות סגורות